דלג לתוכן
נטע בלום פיזיותרפיה ספורטיבית · יקנעם
איור תלת־ממדי של השוק והעקב עם גיד אכילס ומוקד כאב זוהר באמצע הגיד, מעל העקב

כאבים בגיד אכילס (טנדינופתיה) אצל רצים וספורטאים

כאב ונוקשות בגיד אכילס בבוקר או בתחילת ריצה? מה גורם לטנדינופתיה של גיד אכילס, איך מאבחנים אותה ואיך תרגול העמסה מדורג מחזיר אתכם לריצה ולמגרש.

נטע בלום נטע בלום, פיזיותרפיסט ספורטנכתב ונבדק מקצועית · עודכן · 6 דקות קריאה

✓בתכל'ס

  • טנדינופתיה של גיד אכילס היא פגיעת עומס בגיד שמחבר את שרירי השוק לעקב. היא מתבטאת בכאב ובנוקשות מעל העקב, ושכיחה אצל רצים ובענפים עם קפיצות ושינויי כיוון.
  • הסימן האופייני הוא נוקשות וכאב בצעדים הראשונים בבוקר ובתחילת ריצה, שלעיתים משתפרים אחרי חימום וחוזרים בהמשך האימון או למחרת.
  • הטיפול המרכזי הוא תרגול העמסה מדורג לשרירי השוק ולגיד, יחד עם התאמה זמנית של עומס הריצה והקפיצות. מנוחה מוחלטת לבדה לרוב לא פותרת את הבעיה.
  • כאב חד ופתאומי באחורי השוק, עם תחושה של מכה או "בעיטה" וקושי לעמוד על קצות האצבעות, עלול להעיד על קרע בגיד ומצריך בדיקה רפואית דחופה.

כאב בגיד אכילס מתחיל בדרך כלל בשקט: נוקשות בצעדים הראשונים בבוקר, כאב שמופיע בתחילת ריצה ונעלם אחרי חימום. מכיוון שהוא נרגע, קל להמשיך להתאמן כרגיל, עד שיום אחד הכאב כבר לא נעלם. טנדינופתיה של גיד אכילס היא פציעת עומס נפוצה אצל רצים, וגם אצל שחקני כדורסל, כדורגל, טניס ופאדל ומתאמני קרוספיט. ככל שמטפלים בה מוקדם יותר, הדרך חזרה קצרה ופשוטה יותר.

מה זה גיד אכילס ומה זו טנדינופתיה

גיד אכילס הוא הגיד הגדול והחזק בגוף. הוא מחבר את שרירי השוק, התאום והסולאוס, לעצם העקב, ומעביר את הכוח שלהם בכל צעד, ריצה וקפיצה. בזמן ריצה הגיד פועל גם כמו קפיץ: הוא אוגר אנרגיה ברגע הנחיתה ומשחרר אותה בדחיפה.

טנדינופתיה היא מצב שבו הגיד מגיב לעומס גדול מיכולת ההסתגלות שלו בשינויים במבנה הרקמה, בכאב ובירידה ביכולת לשאת עומס. בעבר קראו לזה “דלקת בגיד”, ועד היום זה השם הנפוץ, אבל ברוב המקרים המתמשכים לא מדובר בדלקת קלאסית. ההבנה הזו חשובה: היא מסבירה למה מנוחה לבדה לרוב לא פותרת את הבעיה, ולמה הטיפול המרכזי הוא העמסה מדורגת שמחזירה לגיד את היכולת לשאת עומס.

שני סוגים עיקריים

  • טנדינופתיה של אמצע הגיד: הכאב והעיבוי נמצאים כמה סנטימטרים מעל העקב. זה הסוג השכיח אצל רצים.
  • טנדינופתיה של החיבור לעקב: הכאב נמצא בדיוק במקום שבו הגיד נצמד לעקב. הוא מחמיר לעיתים בלחץ של גב הנעל ובתנוחות שמותחות את הגיד, כמו עלייה תלולה או עמידה על מדרגה עם העקב למטה.

ההבחנה בין השניים משנה את בחירת התרגילים, ולכן היא חלק חשוב מהבדיקה.

הגורמים וגורמי הסיכון

כמו בתסמונת ITB ובפציעות עומס אחרות אצל רצים, הבעיה מתחילה כשהעומס על הגיד גדל מהר יותר ממה שהוא מספיק להסתגל אליו.

  • שינוי מהיר בעומס: עלייה חדה בנפח הריצה, הוספת אימוני מהירות, עליות או קפיצות, או חזרה מהירה אחרי הפסקה.
  • שינוי בנעליים או בטכניקה בלי תקופת הסתגלות: למשל מעבר לנעליים עם הפרש גובה קטן יותר בין העקב לקדמת הנעל, או לריצה על קדמת כף הרגל.
  • חולשה וסיבולת נמוכה בשרירי השוק, שמעבירות חלק גדול יותר מהעומס אל הגיד.
  • הגבלה בתנועת הקרסול.
  • גיל: הבעיה שכיחה יותר מגיל העמידה, כשהגידים מסתגלים לאט יותר לשינויים בעומס.
  • גורמים כלליים: סוכרת, כולסטרול גבוה, עודף משקל ושימוש בתרופות מסוימות, כמו אנטיביוטיקה ממשפחת הקווינולונים, עלולים להשפיע על בריאות הגיד.
  • בענפי מגרש: הרבה קפיצות, האצות ובלימות, ומשחקים צפופים בלי מספיק זמן התאוששות ביניהם.

אצל שחקני כדורסל, טניס ופאדל ומתאמני קרוספיט, הכאב מופיע לא פעם אחרי תקופה עמוסה במשחקים, אחרי הוספה של אימוני קפיצות כמו קפיצות על קופסה ודילוגים בחבל, או אחרי מעבר למשטח קשה יותר. במקרים כאלה התוכנית מתייחסת לא רק לכמה רצים, אלא גם לכמה קופצים ובאיזו עצימות.

התסמינים

  • כאב ונוקשות באחורי השוק, מעל העקב או בחיבור לעקב
  • נוקשות בבוקר ובצעדים הראשונים אחרי ישיבה ממושכת
  • כאב בתחילת ריצה שמשתפר אחרי חימום, וחוזר בהמשך האימון או אחריו
  • רגישות למגע, ולעיתים עיבוי שמורגש בגיד
  • כאב בקפיצות, בעליות, בעלייה במדרגות או בעמידה על קצות האצבעות
  • ירידה בכוח ובסיבולת בדחיפה מהרגל

איך מאבחנים

האבחנה מבוססת בעיקר על השיחה ועל הבדיקה הגופנית. בשיחה מבררים מתי הכאב התחיל, מה השתנה באימונים או בנעליים, ואיך הגיד מגיב לפעילות: בזמן האימון, אחריו ובבוקר שלמחרת. התגובה בבוקר שלמחרת היא גם אחד הכלים הטובים ביותר לניהול העומס בהמשך הטיפול.

בבדיקה מאתרים את מיקום הכאב בגיד, בודקים את טווח התנועה של הקרסול, את הכוח והסיבולת של שרירי השוק, למשל במבחן של עליות חוזרות על קצות האצבעות ברגל אחת, ואת דפוס הריצה והנחיתה. חשוב גם לשלול קרע בגיד ומקורות אחרים לכאב באזור העקב, כמו כאב מתחת לעקב בפסיה הפלנטרית. במקרה הצורך נעזרים בבדיקת הדמיה, אבל גם כשרואים בה שינויים בגיד, הם לא תמיד תואמים את עוצמת הכאב. לכן ההחלטות הטיפוליות נשענות בעיקר על התפקוד.

טעויות נפוצות בטיפול עצמי

  • מנוחה מוחלטת ואז חזרה מלאה: בזמן המנוחה הגיד מאבד מהיכולת שלו לשאת עומס, ולכן כשחוזרים ישר לאותו נפח אימונים הכאב חוזר מהר.
  • מתיחות חזקות של השוק והגיד: בטנדינופתיה של החיבור לעקב הן עלולות דווקא להגביר את הלחץ על האזור הכואב.
  • ריצה דרך כאב שמחמיר: כאב שעולה במהלך הריצה, או נוקשות בבוקר שהולכת ומחמירה, הם סימן שהעומס גבוה מדי.
  • הסתמכות על טיפולים פסיביים בלבד: אמצעים שמקלים על הכאב עוזרים, אבל בלי תרגול העמסה הגיד לא מתחזק, והבעיה נוטה לחזור.

טיפול פיזיותרפיה בטנדינופתיה של גיד אכילס

  1. הרגעת הגיד והתאמת עומס: הפחתה זמנית של מה שמחמיר, כמו ריצות מהירות, עליות וקפיצות, תוך שמירה על פעילות שהגיד סובל. לרוב אין צורך במנוחה מוחלטת. כבר בשלב הזה מתחילים תרגילים שמפעילים את השוק בלי להרגיז את הגיד, כמו החזקות סטטיות בעמידה על קצות האצבעות, שאצל רבים גם מקלות על הכאב.
  2. חיזוק מדורג: עליות על קצות האצבעות בשתי רגליים ואחר כך ברגל אחת, עם ברך ישרה וגם עם ברך כפופה, כדי לעבוד על שני שרירי השוק. בהמשך מוסיפים משקל ומאטים את שלב הירידה. בטנדינופתיה של החיבור לעקב נמנעים בהתחלה מהורדת העקב מתחת לגובה המדרגה.
  3. כוח מהיר וקפיציות: כשהגיד סובל עומס כבד, עוברים לתרגילים שמחזירים לו את תפקיד הקפיץ: דילוגים, קפיצות קטנות במקום, ובהמשך קפיצות לגובה ולמרחק ותנועות לצדדים.
  4. חזרה לריצה ולמגרש: תוכנית ריצה מדורגת שמתחילה במישור ובקצב נוח, ורק אחר כך מוסיפה עליות, מהירות ושינויי כיוון. ניתוח תנועה של הריצה והנחיתה עוזר לזהות דפוסים שמעמיסים על הגיד.
  5. אמצעים משלימים: טיפול ידני, לייזר, אולטרסאונד וזרמים חשמליים יכולים לעזור בהקלה על הכאב, וגלי הלם נשקלים בעיקר כשהבעיה מתמשכת. קינזיוטייפ יכול לשמש כתמיכה זמנית. כל אלה הם תוספת לתוכנית ההעמסה ולא תחליף לה.

איך יודעים אם העומס מתאים?

כלל אצבע מקובל: כאב קל במהלך התרגול או הריצה מותר, כל עוד הוא נרגע תוך זמן קצר והנוקשות בבוקר שלמחרת לא מחמירה. אם הגיד כואב ונוקשה יותר למחרת, זה סימן להוריד מעט את העומס, לא להפסיק הכול. כך אפשר להמשיך להתאמן לאורך השיקום, ובמקביל לתת לגיד בדיוק את הגירוי שהוא צריך כדי להתחזק.

מתי חוזרים לריצה ולספורט

  • הליכה ועלייה במדרגות בלי כאב, ונוקשות מינימלית בבוקר
  • עליות חוזרות על קצות האצבעות ברגל אחת, בכמות דומה לרגל הבריאה
  • קפיצות ודילוגים על רגל אחת בלי כאב משמעותי ובלי החמרה למחרת
  • ריצה רציפה במישור שהגיד סובל היטב, לפני שמוסיפים מהירות ועליות
  • בענפי מגרש: שינויי כיוון, האצות וקפיצות בעצימות מלאה בלי החמרה

לפירוט על מבחני חזרה לספורט, קראו איך יודעים שמוכנים לחזור לספורט.

מניעה

  • העלו עומס בהדרגה, ושנו דבר אחד בכל פעם: נפח, מהירות, עליות או נעליים
  • חזקו את שרירי השוק באופן קבוע, גם כשלא כואב. עליות על קצות האצבעות הן תרגיל פשוט ויעיל לכל רץ
  • החליפו נעליים בהדרגה, במיוחד כשעוברים לנעליים נמוכות יותר בעקב
  • תנו לגיד זמן התאוששות בין אימונים עצימים, אימוני קפיצות ועליות
  • אל תתעלמו מנוקשות בבוקר שחוזרת: זה לרוב הסימן הראשון, ובשלב הזה הכי קל לטפל

מתי לפנות לרופא

  • כאב חד ופתאומי באחורי השוק, לעיתים עם תחושה של מכה או “בעיטה” ברגל או קול של קריעה
  • קושי לעמוד על קצות האצבעות ברגל הפגועה או לדחוף ממנה בהליכה
  • שקע שמורגש לאורך הגיד
  • נפיחות משמעותית, אדמומיות וחום באזור, או חום גוף
  • כאב בשני הגידים בבת אחת, או כאב שמלווה בכאבים במפרקים נוספים
  • כאב בגיד שהתחיל במהלך טיפול באנטיביוטיקה ממשפחת הקווינולונים או זמן קצר אחריו

שאלות נפוצות

האם כאב בגיד אכילס הוא דלקת?

+

השם המוכר הוא "דלקת בגיד אכילס", אבל ברוב המקרים המתמשכים מדובר בשינוי במבנה הגיד בתגובה לעומס ולא בדלקת קלאסית, ולכן משתמשים היום במונח טנדינופתיה. ההבנה הזו מסבירה למה הטיפול מתמקד בהעמסה מדורגת של הגיד ולא רק במנוחה.

האם להפסיק לרוץ כשכואב בגיד אכילס?

+

לא תמיד צריך להפסיק לגמרי. כלל אצבע מקובל הוא שכאב קל במהלך הפעילות מותר, כל עוד הוא נרגע מהר והנוקשות בבוקר שלמחרת לא מחמירה. אם הנוקשות בבוקר מחמירה, אם הכאב עולה במהלך הריצה או אם מתחילים לצלוע, צריך להפחית עומס ולהיבדק.

כמה זמן לוקח לגיד אכילס להחלים?

+

גידים מסתגלים לאט, ולכן השיקום נמדד בדרך כלל בחודשים ולא בשבועות. רבים מרגישים שיפור כבר בשבועות הראשונים של תרגול נכון, אבל כדי שהגיד יחזור לשאת עומסי ריצה וקפיצות צריך להתמיד בתוכנית לאורך זמן. כאב שנמשך זמן רב לפני תחילת הטיפול לוקח לרוב יותר זמן להחלים.

מה ההבדל בין כאב באמצע גיד אכילס לכאב בחיבור לעקב?

+

בטנדינופתיה של אמצע הגיד הכאב והעיבוי נמצאים כמה סנטימטרים מעל העקב. בטנדינופתיה של החיבור הכאב נמצא בדיוק במקום שבו הגיד נצמד לעקב, ולעיתים מחמיר בלחץ של גב הנעל ובמתיחה. בסוג השני נמנעים בשלב הראשון מתרגילים שבהם העקב יורד מתחת לגובה המדרגה, ולכן האבחנה משנה את התוכנית.

האם גלי הלם עוזרים לכאב בגיד אכילס?

+

גלי הלם הם אחד האמצעים שמשמשים לטיפול בטנדינופתיה של גיד אכילס, בעיקר כשהבעיה מתמשכת. הם מתאימים כתוספת לתוכנית של תרגול העמסה, ולא במקומה. את ההחלטה אם לשלב אותם מקבלים אחרי הבדיקה ולפי ההתקדמות בטיפול.

המידע במאמר הוא כללי ונועד להעשרה בלבד. הוא אינו מחליף אבחון, ייעוץ או טיפול רפואי אישי. בכל כאב חריף, פציעה משמעותית או החמרה, פנו לרופא.

רוצים לחזור לשחק בלי כאב?

אבחון מדויק ותוכנית שיקום אישית אצל נטע בלום, פיזיותרפיסט ספורט ביקנעם עילית.

נטע חוזר באופן אישי לכל פנייה.

קביעת תור