דלג לתוכן
נטע בלום פיזיותרפיה ספורטיבית · יקנעם
איור תלת־ממדי של רגליים בריצה עם שרירי הירך האחורית מודגשים ומוקד כאב זוהר באמצע ההמסטרינג

מתיחה וקרע בשריר הירך האחורי (המסטרינג): דרגות, שיקום ומניעה

איך נפגע שריר הירך האחורי בספרינט ובבעיטה, מה ההבדל בין מתיחה לקרע, ואיך שיקום מדורג עם חיזוק אקסצנטרי מחזיר אתכם למגרש ועוזר למנוע פציעה חוזרת.

נטע בלום נטע בלום, פיזיותרפיסט ספורטנכתב ונבדק מקצועית · עודכן · 6 דקות קריאה

✓בתכל'ס

  • פציעת המסטרינג היא מתיחה או קרע באחד משלושת שרירי הירך האחורית. היא נגרמת לרוב בספרינט, כשהשריר בולם את השוק תוך כדי התארכות, או במתיחה קיצונית כמו בעיטה גבוהה, ושכיחה בכדורגל, בריצות ספרינט ובכדורסל.
  • הפציעה מדורגת לשלוש דרגות: דרגה 1 היא מתיחה עם כאב קל, דרגה 2 היא קרע חלקי עם חולשה וצליעה, ודרגה 3 היא קרע מלא או תלישה של הגיד מעצם הישיבה, שמחייבים הערכה של אורתופד.
  • השיקום מתקדם בשלבים: הגנה בימים הראשונים, החזרת תנועה וכוח, חיזוק אקסצנטרי כמו התרגיל הנורדי ודדליפט רומני, ריצה מדורגת עד ספרינט מלא, ורק אז חזרה לאימון ולמשחק.
  • חוזרים לספורט לפי קריטריונים ולא לפי זמן: בלי כאב, עם כוח וטווח תנועה דומים לרגל השנייה ועם יכולת לרוץ ספרינט מלא בלי היסוס. חזרה מוקדמת מדי היא סיבה מרכזית לפציעה חוזרת.

ספרינט לכדור, האצה מאחורי קו ההגנה, ופתאום צביטה חדה בחלק האחורי של הירך שמכריחה לעצור. זה התרחיש הקלאסי של פציעת המסטרינג, אחת הפציעות השכיחות בענפים שיש בהם ריצות מהירות: ריצות ספרינט, כדורגל, כדורסל, טניס ופאדל. הפציעה נוטה לחזור, ולכן השאלה החשובה היא לא רק כמה מהר חוזרים, אלא איך משקמים אותה כך שלא תחזור.

מה זה שריר ההמסטרינג

המסטרינג הוא שם כולל לשלושה שרירים בחלק האחורי של הירך: הדו־ראשי של הירך (ביספס פמוריס), החצי־גידי (סמיטנדינוזוס) והחצי־קרומי (סמימברנוזוס). הם יוצאים מעצם הישיבה באגן, עוברים לאורך הירך ונאחזים מתחת לברך. מכיוון שהם חוצים שני מפרקים, הם גם מיישרים את הירך וגם מכופפים את הברך.

בריצה מהירה ההמסטרינג עובד הכי קשה בשלב שבו הרגל מתקדמת קדימה באוויר, רגע לפני שכף הרגל נוגעת בקרקע. השריר צריך לבלום את השוק כשהוא עצמו מתארך, כלומר לעבוד בכיווץ אקסצנטרי בעוצמה גבוהה. זה הרגע שבו מתרחשות רוב הפציעות בספרינט, ולרוב הן פוגעות בראש הארוך של השריר הדו־ראשי.

מנגנון אחר הוא פציעת מתיחה: בעיטה גבוהה, החלקה לפיסוק או הגעה לכדור נמוך בטווח קיצוני. פציעות כאלה ממוקמות לרוב קרוב יותר לאגן, ולעיתים קרובות מחלימות לאט יותר.

הפציעה לא שמורה לספורטאים מקצועיים. היא מוכרת היטב גם מכדורגל של שישי בבוקר, מספרינט לכדור בפאדל או ממרוץ ספונטני עם הילדים, במיוחד אצל מי שמתאמן בעיקר בריצות איטיות וארוכות ופתאום מאיץ במלוא הכוח. השריר פשוט לא הורגל לעבוד במהירות ובעוצמה האלה.

דרגות הפציעה

מקובל לחלק פציעות המסטרינג לשלוש דרגות:

  • דרגה 1 (מתיחה): פגיעה מיקרוסקופית בסיבי השריר. יש כאב ורגישות, אבל ההליכה כמעט רגילה והכוח נשמר ברובו.
  • דרגה 2 (קרע חלקי): קרע של חלק מהסיבים. הכאב חזק יותר, יש חולשה ברורה וצליעה, ולעיתים מופיע שטף דם אחרי יום או יומיים.
  • דרגה 3 (קרע מלא): קרע של כל השריר או תלישה של הגיד מעצם הישיבה. לרוב מורגשת ״קפיצה״ או ״פיצוץ״, ההליכה קשה מאוד ומופיע שטף דם נרחב. מצב כזה מחייב הערכה של אורתופד.

סיווגים עדכניים מתייחסים גם למיקום הפגיעה ולא רק לחומרתה. פגיעה שמערבת את רקמת הגיד שבתוך השריר מחלימה בדרך כלל לאט יותר מפגיעה בבטן השריר עצמה, ודורשת שיקום זהיר יותר. חשוב לזכור גם שהדרגה שנקבעת בימים הראשונים היא הערכה ראשונית, והתמונה מתבהרת לעיתים רק אחרי כמה ימים, כשהכאב החריף נרגע ושטף הדם מופיע.

גורמי סיכון

חלק מהגורמים, כמו גיל ופציעה קודמת, אי אפשר לשנות. רובם קשורים לכוח, לעומס ולהכנה, ובהם אפשר לטפל:

  • פציעת המסטרינג קודמת: גורם הסיכון המשמעותי ביותר, במיוחד כשהשיקום לא הושלם
  • חולשה אקסצנטרית של שרירי ההמסטרינג
  • עייפות: פציעות רבות מתרחשות בסוף משחק או אימון
  • חוסר חשיפה לספרינטים: מעבר מתקופה בלי ריצות מהירות לספרינט מלא, למשל בתחילת עונה או אחרי פגרה
  • קפיצה חדה בנפח הריצות המהירות
  • חימום לא מספק לפני האצות
  • שליטה חלשה באגן ובגו, וחולשה של שרירי הישבן
  • גיל: הסיכון עולה עם השנים

התסמינים

  • כאב חד ופתאומי בחלק האחורי של הירך בזמן ספרינט, האצה או בעיטה
  • קושי להמשיך בפעילות וצליעה
  • כאב בהליכה מהירה, בעלייה במדרגות או בכיפוף קדימה עם ברכיים ישרות
  • רגישות בנקודה מסוימת לאורך השריר
  • שטף דם שמופיע אחרי יום או יומיים ולעיתים יורד אל מאחורי הברך
  • חולשה בכיפוף הברך וכאב במתיחה של הירך

מה עושים ברגע הפציעה

הדבר הראשון הוא לעצור. ניסיון ״לרוץ את זה החוצה״ עלול להפוך מתיחה לקרע. בימים הראשונים:

  • עוצרים את הפעילות ולא חוזרים למשחק באותו יום, גם אם הכאב נרגע אחרי כמה דקות
  • ממשיכים ללכת בצורה רגילה ככל האפשר, בטווח שלא מכאיב, ונעזרים בקביים רק כשההליכה צולעת מאוד
  • נמנעים ממתיחות ומעיסוי חזק על מקום הפגיעה
  • לא בודקים את הרגל בספרינט או בבעיטה ״רק כדי לראות״
  • פונים לבדיקה בהקדם, כדי לקבוע את הדרגה ולהתחיל שיקום מותאם

שיקום שמתחיל מוקדם, בעומס מבוקר, עדיף בדרך כלל על מנוחה ארוכה וחזרה פתאומית לפעילות.

איך מאבחנים פציעת המסטרינג

השיחה מתמקדת במנגנון הפציעה: האם הכאב הופיע בספרינט או במתיחה, האם הייתה תחושת ״פיצוץ״, האם אפשר היה להמשיך לשחק, והאם היו פציעות קודמות באותו אזור.

בבדיקה מאתרים במישוש את מיקום הפגיעה ואת אורכה, בודקים את הכוח בכיפוף הברך ובפשיטת הירך בזוויות שונות, ומעריכים את הטווח במתיחה. חשוב להבחין בין פגיעה בשריר לבין כאב שמקרין מהגב התחתון או מגירוי של העצב הסיאטי, שיכול להרגיש דומה מאוד. בנוסף בודקים את הכוח של שרירי הישבן ואת השליטה באגן, כי הם חלק מהתמונה שמסבירה למה הפציעה קרתה ומה צריך לחזק כדי שלא תחזור. קראו עוד על כאבי גב תחתון אצל ספורטאים.

אולטרסאונד או MRI נדרשים כשיש חשד לקרע משמעותי או לתלישה מעצם הישיבה, ולעיתים גם אצל ספורטאים תחרותיים, כשרוצים לתכנן את השיקום בצורה מדויקת.

שיקום פיזיותרפיה

השיקום מתקדם לפי התגובה של השריר ולא לפי מספר ימים קבוע. השלבים העיקריים:

  1. הגנה בימים הראשונים: הפחתת עומס, הליכה בטווח שלא מכאיב ותרגילים איזומטריים עדינים. בשלב הזה נמנעים ממתיחות אגרסיביות. אמצעים כמו לייזר, אולטרסאונד וזרמים חשמליים יכולים לסייע בהקלה על הכאב, וקינזיוטייפ משמש לעיתים לתמיכה ולהפחתת רגישות.
  2. החזרת תנועה וכוח בסיסי: הרחבה הדרגתית של הטווח, גשרים, תבנית ההרמה מהירך עם משקל קל ועבודה על שרירי הישבן והגו. טיפול ידני מסייע בשלב הזה בהחזרת התנועה.
  3. חיזוק אקסצנטרי וחיזוק בטווח ארוך: כאן נמצא לב השיקום. תרגילים כמו דדליפט רומני, גשרים עם רגל ארוכה ותרגיל ההמסטרינג הנורדי מלמדים את השריר לייצר כוח כשהוא מתארך, בדיוק כמו בספרינט.
  4. ריצה מדורגת: מריצה קלה, דרך ריצות טמפו ועד ריצות מהירות וספרינטים מלאים. בהמשך מוסיפים האצות, בלימות ושינויי כיוון, ואצל כדורגלנים גם בעיטות. ניתוח תנועה של הריצה עוזר לזהות דפוסים שעלולים להעמיס על ההמסטרינג, כמו צעד ארוך מדי שנוחת הרחק לפני הגוף.
  5. חזרה לאימון ולמשחק: השתלבות הדרגתית באימון הקבוצתי, קודם בתרגילים מבוקרים ואחר כך במשחק מלא.

המעבר בין השלבים נקבע לפי סימנים ברורים: הליכה רגילה בלי כאב לפני שמתחילים לרוץ, כיווץ חזק בלי כאב לפני שמעמיסים בטווח ארוך, וריצות מהירות בלי כאב ביום שאחרי לפני שמגיעים לספרינט מלא. רגישות קלה שחולפת עד למחרת מקובלת בדרך כלל, אבל כאב שמחמיר או חולשה שחוזרת הם סימן להאט.

בקרע מלא או בתלישה של הגיד מהעצם נשקל לעיתים ניתוח, ולתזמון ההחלטה יש חשיבות. במקרים כאלה הפיזיותרפיה מלווה את השיקום שאחרי הניתוח.

מתי חוזרים לספורט

פציעות המסטרינג חוזרות לרוב כשחוזרים מוקדם מדי. לכן החזרה נקבעת לפי קריטריונים ולא רק לפי הזמן שעבר:

  • אין כאב במישוש, במתיחה ובכיווץ חזק
  • טווח תנועה דומה לרגל השנייה
  • כוח דומה לרגל השנייה, כולל כוח אקסצנטרי
  • ספרינט במהירות מלאה בלי כאב ובלי היסוס
  • השתתפות מלאה באימון הקבוצתי בלי תסמינים
  • ביטחון מלא ברגל

גם אחרי החזרה כדאי להמשיך בתרגילי הכוח האקסצנטריים ובחשיפה קבועה לספרינטים, כי התקופה הראשונה שאחרי החזרה רגישה במיוחד לפציעה חוזרת. כך בונים חזרה בטוחה לספורט.

איך מונעים פציעת המסטרינג

  • שלבו את תרגיל ההמסטרינג הנורדי ותרגילי כוח אקסצנטריים בשגרה הקבועה, לאורך כל העונה. זה אחד התרגילים המבוססים ביותר למניעת הפציעה
  • הקפידו על חשיפה קבועה לריצות מהירות באימונים, כדי שהשריר יהיה מוכן לספרינט במשחק
  • חממו בצורה דינמית, עם האצות הדרגתיות לפני מאמץ מלא
  • נהלו עומסים: הימנעו מקפיצה חדה בנפח הספרינטים ותנו מקום להתאוששות
  • חזקו את הישבן ואת הגו לשליטה טובה באגן
  • השלימו את השיקום של פציעה קודמת עד הסוף, גם אחרי שהכאב נעלם

בכדורגל ובכדורסל חלק מהמניעה הוא גם תכנון העונה: הכנה הדרגתית בסוף הפגרה, ניהול עומסים בתקופות של משחקים צפופים ותשומת לב מיוחדת לשחקנים שחוזרים מפציעה.

מתי לפנות לרופא

רוב פציעות ההמסטרינג מטופלות בשיקום שמרני, אבל במצבים הבאים כדאי להיבדק אצל רופא לפני שמתחילים:

  • הופיעה תחושת ״פיצוץ״, שטף דם נרחב וקושי ממשי ללכת, במיוחד כשהכאב קרוב לעצם הישיבה (חשד לתלישה)
  • הכאב מלווה בנימול, בעקצוץ או בחולשה שיורדים לאורך הרגל
  • יש נפיחות, חום ואדמומיות בירך או בשוק בלי פציעה ברורה, או כאב בשוק שהולך ומחמיר: פנו לבדיקה דחופה לשלילת קריש דם
  • אין שיפור תוך כמה שבועות למרות שיקום נכון

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח להחלים מקרע בהמסטרינג?

+

זה תלוי בדרגה ובמיקום של הפגיעה. מתיחה קלה מאפשרת לרוב חזרה תוך כמה שבועות, קרע חלקי דורש בדרך כלל יותר זמן, ופגיעה שמערבת את הגיד או קרע מלא נמשכים חודשים. בכל מקרה, החזרה נקבעת לפי מבחני כוח וריצה ולא רק לפי לוח הזמנים.

האם למתוח את השריר אחרי פציעה בהמסטרינג?

+

לא בימים הראשונים. מתיחה אגרסיבית מוקדם מדי עלולה להכאיב ולהפריע לתהליך ההחלמה. בהמשך מחזירים את הטווח בהדרגה, בעיקר דרך תרגילי כוח בטווח ארוך ולא רק דרך מתיחות.

איך יודעים אם זה קרע או רק מתיחה?

+

מתיחה גורמת לרוב לכאב קל עם הליכה כמעט רגילה, וקרע מלווה בכאב חזק, בחולשה, בצליעה ולעיתים בשטף דם. תחושת ״פיצוץ״ וקושי ממשי ללכת מעלים חשד לקרע משמעותי. הבדיקה הגופנית, ולפעמים גם אולטרסאונד או MRI, קובעים את הדרגה.

למה פציעות המסטרינג חוזרות?

+

הסיבות העיקריות הן חזרה מוקדמת מדי, שיקום שלא כלל חיזוק אקסצנטרי וריצות מהירות, ועייפות ועומסים שלא מנוהלים. פציעה קודמת היא גורם הסיכון החזק ביותר לפציעה נוספת, ולכן חשוב להשלים את השיקום עד הסוף ולהמשיך בתרגילי מניעה.

מה זה תרגיל ההמסטרינג הנורדי?

+

תרגיל שבו כורעים על הברכיים, מישהו מחזיק את הקרסוליים, ומורידים את הגוף לאט קדימה כשהגב והירכיים ישרים. הוא מחזק את ההמסטרינג בכיווץ אקסצנטרי, כמו בספרינט, ונחשב לאחד התרגילים המבוססים ביותר למניעת הפציעה. מתחילים בטווח קצר ובמעט חזרות ומתקדמים בהדרגה.

המידע במאמר הוא כללי ונועד להעשרה בלבד. הוא אינו מחליף אבחון, ייעוץ או טיפול רפואי אישי. בכל כאב חריף, פציעה משמעותית או החמרה, פנו לרופא.

רוצים לחזור לשחק בלי כאב?

אבחון מדויק ותוכנית שיקום אישית אצל נטע בלום, פיזיותרפיסט ספורט ביקנעם עילית.

נטע חוזר באופן אישי לכל פנייה.

קביעת תור