דלקת בפסיה הפלנטרית (״דורבן״): כאב בעקב אצל רצים
למה העקב כואב בצעדים הראשונים בבוקר, מה הקשר בין הפסיה הפלנטרית ל״דורבן״, ואיך פיזיותרפיה, חיזוק וניהול עומסים עוזרים לרצים לחזור לריצה בלי כאב.
נטע בלום, פיזיותרפיסט ספורטנכתב ונבדק מקצועית · עודכן · 6 דקות קריאה ✓בתכל'ס
- דלקת בפסיה הפלנטרית היא כאב בתחתית העקב שנובע מעומס יתר על רצועת רקמת החיבור שתומכת בקשת כף הרגל. היא שכיחה אצל רצים ומתאפיינת בכאב חזק בצעדים הראשונים בבוקר או אחרי ישיבה.
- ״דורבן״ הוא זיז גרמי בעקב שרואים בצילום רנטגן, אבל הוא בדרך כלל לא מקור הכאב: אנשים רבים עם דורבן לא סובלים מכאב, ורבים שסובלים מדלקת בפסיה אין להם דורבן כלל.
- הגורמים העיקריים הם עלייה מהירה בנפח הריצה, נעליים שחוקות או שינוי חד בנעליים ובמשטח, נוקשות בשרירי השוק, חולשה של שרירי כף הרגל והשוק ועמידה ממושכת.
- הטיפול מבוסס על התאמת עומסים, מתיחות לשוק ולפסיה, חיזוק בהרמות עקב איטיות וחזרה מדורגת לריצה; בכאב כרוני משתמשים גם בגלי הלם, וההחלמה נמשכת לעיתים כמה חודשים.
הצעדים הראשונים בבוקר הם הרגע הכי קשה: כאב דוקר בתחתית העקב, שמשתחרר קצת אחרי כמה דקות של הליכה וחוזר אחרי ישיבה ממושכת או בסוף ריצה. זה התיאור הקלאסי של דלקת בפסיה הפלנטרית, אחד הגורמים השכיחים לכאב בעקב, במיוחד אצל רצים. בשפת היומיום קוראים לה לעיתים ״דורבן״, אבל כפי שתראו, הדורבן עצמו הוא בדרך כלל לא הבעיה.
מה זו הפסיה הפלנטרית
הפסיה הפלנטרית היא רצועה עבה של רקמת חיבור שעוברת לאורך תחתית כף הרגל, מעצם העקב ועד בסיס האצבעות. היא תומכת בקשת כף הרגל ופועלת כמו קפיץ: בכל צעד היא נמתחת וסופגת עומס, וברגע הדחיפה מהקרקע, כשהאצבעות מתיישרות, היא נמתחת עוד ומקשיחה את כף הרגל כך שתשמש מנוף יציב. בכל ריצה העומס הזה חוזר שוב ושוב, עם כל צעד, ולכן גם שינוי קטן בנפח או בקצב מורגש בפסיה.
למרות השם ״דלקת״, היום מבינים שברוב המקרים מדובר בעיקר בתגובה של הרקמה לעומס יתר ממושך, עם שינויים במבנה הסיבים באזור החיבור לעקב, ולא בדלקת קלאסית. לכן משתמשים גם בשם Plantar fasciopathy, וזו גם הסיבה שהטיפול מתמקד בניהול עומסים ובחיזוק, ולא רק בהרגעת ״הדלקת״.
ומה עם הדורבן?
דורבן הוא זיז גרמי קטן על עצם העקב שרואים בצילום רנטגן. אנשים רבים חיים עם דורבן בלי שום כאב, ורבים מאלה שסובלים מדלקת בפסיה הפלנטרית אין להם דורבן כלל. כלומר, הדורבן יכול להופיע לצד הבעיה, אבל הוא בדרך כלל לא מקור הכאב. הטיפול לא נועד ״להעלים״ אותו, אלא להחזיר לפסיה את היכולת לשאת עומס. לכן גם צילום שמראה דורבן לא משנה בדרך כלל את התוכנית, והוא לא סיבה להימנע משיקום פעיל.
גורמים וגורמי סיכון
לרוב אין סיבה אחת, אלא הצטברות של כמה גורמים, שיחד מעמיסים על הפסיה יותר ממה שהיא מסוגלת לשאת:
- עלייה מהירה בנפח הריצה, או הוספה פתאומית של אימוני מהירות, עליות וקפיצות
- שינוי בנעליים או במשטח: נעליים שחוקות, מעבר חד לנעליים מינימליסטיות, או ריצה על משטח קשה שהגוף לא רגיל אליו
- נוקשות בשרירי השוק והגבלה בכיפוף הקרסול כלפי מעלה, שמגבירות את המתיחה על הפסיה
- חולשה של שרירי השוק וכף הרגל, שמעבירה יותר עומס אל הפסיה
- עמידה ממושכת בעבודה, בנוסף לאימונים
- עלייה במשקל הגוף
- מבנה כף הרגל: גם קשת גבוהה וגם כף רגל שטוחה יכולות לשנות את חלוקת העומס
בענפים כמו כדורסל, טניס ופאדל, ריבוי העצירות, הזינוקים והקפיצות מוסיף עומס על העקב גם בלי ריצות ארוכות. אצל רצים, אותם שינויים חדים בעומס עומדים גם מאחורי פציעות אחרות, כמו תסמונת ITB.
התסמינים
- כאב בתחתית העקב, לרוב בצדו הפנימי
- כאב חזק במיוחד בצעדים הראשונים בבוקר או אחרי ישיבה
- הקלה מסוימת אחרי כמה דקות של ״חימום״, והחמרה אחרי עמידה או ריצה ממושכת
- כאב שמורגש לעיתים יותר אחרי הריצה מאשר במהלכה
- רגישות בלחיצה על נקודה מסוימת בעקב
- כאב בעלייה במדרגות או בהליכה יחפה על משטח קשה
הדפוס של כאב חזק בבוקר שמשתחרר בתנועה מבלבל רצים רבים. העובדה שהכאב נעלם אחרי החימום לא אומרת שהבעיה חלפה, אלא רק שהרקמה ״התרגלה״ זמנית לעומס. כשממשיכים לרוץ בנפח מלא, הכאב חוזר בדרך כלל חזק יותר בבוקר שלמחרת.
איך מאבחנים כאב בעקב
האבחון מבוסס בעיקר על השיחה ועל הבדיקה הגופנית. שואלים מתי הכאב חזק ביותר, מה השתנה באימונים ובנעליים בשבועות שלפני שהכאב הופיע, ואיך הכאב מגיב לריצה. יומן אימונים או נתונים משעון הריצה עוזרים לזהות קפיצה בנפח או בעצימות שלא הורגשה בזמן אמת. בבדיקה ממששים את אזור החיבור של הפסיה לעקב, בודקים את טווח התנועה בקרסול ואת הגמישות של שרירי השוק, את הכוח בהרמות עקב על רגל אחת ואת מבנה כף הרגל. ניתוח תנועה של הריצה מראה איך כף הרגל נוחתת ואיך העומס מתחלק.
חשוב להבחין בין דלקת בפסיה לבין בעיות אחרות שגורמות לכאב באזור:
- כאב בגיד אכילס מורגש בחלק האחורי של העקב ולא בתחתיתו. קראו עוד על טנדינופתיה של גיד אכילס.
- שבר מאמץ בעצם העקב גורם לכאב בלחיצה על שני צדי העקב, ולכאב שמחמיר במהלך הריצה במקום להשתחרר.
- לחץ על עצב מתבטא בצריבה, בנימול או בעקצוץ בכף הרגל.
- פגיעה בכרית השומן שמתחת לעקב גורמת לכאב במרכז העקב בעמידה ובהליכה על משטח קשה.
בדרך כלל אין צורך בבדיקות הדמיה. אולטרסאונד יכול להראות עיבוי של הפסיה, ורנטגן או MRI נעשים כשיש חשד לשבר מאמץ או כשאין שיפור.
טיפול פיזיותרפיה בדלקת בפסיה הפלנטרית
הבעיה משתפרת לרוב בהדרגה, ולעיתים התהליך נמשך כמה חודשים. עקביות בתרגול חשובה יותר מכל טיפול בודד. השלבים העיקריים:
- הרגעה והתאמת עומסים: הפחתה זמנית של נפח הריצה, של אימוני המהירות ושל העליות, לא בהכרח הפסקה מלאה. רכיבה ושחייה עוזרות לשמור על הכושר בינתיים. קינזיוטייפ יכול לתמוך בקשת כף הרגל ולהקל בטווח הקצר, ולצד טיפול ידני משתמשים באמצעים כמו לייזר, אולטרסאונד וזרמים חשמליים להקלה על הכאב.
- שיפור התנועתיות: מתיחות לשרירי השוק, גם לשריר התאומים וגם לסולאוס (Soleus), מתיחה ייעודית של הפסיה באמצעות משיכת האצבעות לאחור, במיוחד לפני הצעדים הראשונים בבוקר, וגלגול כדור מתחת לכף הרגל.
- חיזוק בעומס גבוה: הרמות עקב איטיות על רגל אחת, על מדרגה, כשמגבת מגולגלת מונחת מתחת לאצבעות, כדי להעמיס את הפסיה בצורה מבוקרת. מוסיפים חיזוק לשרירים הקטנים של כף הרגל ולשרירי הירך והישבן.
- גלי הלם: בכאב עקב כרוני שלא מגיב מספיק לתרגול, גלי הלם הם אחת האפשרויות המקובלות. הם משתלבים בתוכנית השיקום ולא באים במקומה.
- חזרה מדורגת לריצה: מתחילים בשילוב של הליכה וריצה, ומגדילים את הנפח לפני שמוסיפים מהירות ועליות. המדד החשוב הוא הכאב בבוקר שלמחרת: אם הוא לא מחמיר, אפשר להתקדם. בענפי מגרש כמו כדורסל, טניס ופאדל מוסיפים בהדרגה גם זינוקים, עצירות ושינויי כיוון.
כדי לדעת אם התוכנית עובדת, כדאי לעקוב אחרי שני מדדים פשוטים: עוצמת הכאב בצעדים הראשונים בבוקר, ומספר הרמות העקב שאפשר לבצע על הרגל הכואבת לעומת הרגל הבריאה. כשהכאב בבוקר יורד והכוח עולה, ממשיכים להתקדם. כשהכאב בבוקר עולה, חוזרים שלב אחד אחורה.
בתקופה הכואבת נעל תומכת ונוחה עוזרת לרוב, וכדאי לצמצם הליכה יחפה על משטחים קשים.
טעויות נפוצות שמאריכות את הכאב
- להמשיך לרוץ כרגיל כי הכאב נעלם אחרי החימום, ולהתעלם מההחמרה בבוקר שלמחרת
- להפסיק לגמרי לזוז: מנוחה מוחלטת מחלישה את הרקמה, וכשחוזרים לרוץ הכאב חוזר מהר
- לחפש פתרון אחד מהיר, כמו נעל חדשה או טיפול בודד, במקום תוכנית שמשלבת ניהול עומסים וחיזוק
- לוותר על התרגילים ברגע שהכאב משתפר, לפני שהכוח בשוק ובכף הרגל חזר
- לחזור בבת אחת לנפח ולקצב שהיו לפני הפציעה
מתי חוזרים לריצה מלאה
- הצעדים הראשונים בבוקר כמעט לא כואבים
- הליכה ארוכה ועמידה ממושכת בלי כאב
- הרמות עקב על רגל אחת וקפיצות קלות בלי כאב, בכוח דומה לרגל השנייה
- ריצות בנפח הולך וגדל בלי החמרה ביום שאחרי
- הוספה הדרגתית של מהירות, עליות וקפיצות רק אחרי שהנפח הבסיסי יציב
איך מונעים כאב בעקב
- העלו את נפח הריצה בהדרגה, והוסיפו אימוני מהירות ועליות אחד אחרי השני ולא בבת אחת
- החליפו נעלי ריצה שחוקות, ועברו לנעליים חדשות או שונות בהדרגה
- שמרו על חיזוק קבוע לשרירי השוק וכף הרגל, למשל בהרמות עקב
- שמרו על גמישות בשרירי השוק ועל טווח תנועה בקרסול
- גוונו את משטחי הריצה כשאפשר
- בתקופות של עמידה ממושכת בעבודה, הקפידו על נעליים נוחות ועל הפסקות קצרות לתנועה
- שימו לב לכאב בעקב בבוקר: זה סימן מוקדם, וטיפול בשלב הזה קצר בהרבה
רצים שכבר סבלו מכאב בעקב לומדים לזהות את הסימנים המוקדמים. כדאי להתייחס אליהם ברצינות ולהפחית עומס כבר בשלב הזה, במקום לחכות שהכאב יחזור במלוא עוצמתו.
מתי לפנות לרופא
- הכאב הופיע אחרי נפילה, קפיצה מגובה או מכה, או שקשה לדרוך על הרגל
- יש נפיחות, אדמומיות וחום באזור העקב
- יש נימול, צריבה או עקצוץ בכף הרגל
- הכאב מופיע בשני העקבים יחד עם כאב או נפיחות במפרקים נוספים
- יש כאב לילי או כאב במנוחה שלא משתפר
- הכאב מחמיר במהלך הריצה ומלווה ברגישות בלחיצה על צדי העקב (חשד לשבר מאמץ)
שאלות נפוצות
למה העקב כואב דווקא בבוקר?
+
במהלך הלילה הפסיה והשרירים בשוק מתקצרים ומתקשים. בצעדים הראשונים הרקמה נמתחת בבת אחת, ולכן הכאב חזק במיוחד ומשתחרר אחרי כמה דקות של הליכה. מתיחה עדינה של כף הרגל והשוק לפני שקמים מהמיטה יכולה להקל.
האם אפשר להמשיך לרוץ עם דלקת בפסיה הפלנטרית?
+
לפעמים כן, בנפח ובעצימות מופחתים. מדד טוב הוא הכאב בבוקר שלמחרת: אם הוא לא מחמיר, הריצה כנראה נסבלת, ואם הוא מחמיר, צריך להפחית עוד ולהיעזר בפעילות חלופית כמו רכיבה או שחייה.
האם צריך להסיר דורבן בניתוח?
+
לרוב לא. הדורבן הוא בדרך כלל לא מקור הכאב, ורוב המקרים משתפרים עם טיפול שמרני שכולל התאמת עומסים, מתיחות וחיזוק. התערבות כירורגית שמורה למקרים חריגים שלא השתפרו, וההחלטה עליה מתקבלת עם רופא.
כמה זמן לוקח להחלים מדלקת בפסיה הפלנטרית?
+
ההחלמה הדרגתית ונמשכת לעיתים כמה חודשים, במיוחד כשהכאב קיים כבר זמן רב. טיפול מוקדם, ניהול עומסים נכון ועקביות בתרגילי החיזוק והמתיחות מקצרים בדרך כלל את התהליך.
האם גלי הלם עוזרים לכאב בעקב?
+
גלי הלם הם אחד הטיפולים המקובלים בדלקת כרונית בפסיה הפלנטרית, כשהכאב לא מגיב מספיק לתרגול ולהתאמת עומסים. הם משתלבים בתוכנית שיקום שכוללת חיזוק ומתיחות, ולא מחליפים אותה.
המידע במאמר הוא כללי ונועד להעשרה בלבד. הוא אינו מחליף אבחון, ייעוץ או טיפול רפואי אישי. בכל כאב חריף, פציעה משמעותית או החמרה, פנו לרופא.